יואב גרוס

בן יוסף ופנינה. נולד ביום י' במרחשון תרצ"ט (4.11.1938) במשק תל יוסף. התחנך במשק והחל שם לימודיו היסודיים. עד כיתה ג' למד שם ובעזוב ההורים את המשק בשנת 1949 המשיך ללמוד בבית הספר "הגפן" בחיפה. באותו פרק זמן היה חבר בצופי ים בחיפה. כאשר סיים את לימודיו היסודיים עבר לבית הספר התיכון המקצועי שליד הטכניון העברי ושם רכש את מקצוע המכונאות. הצטרף לתנועת "המחנות העולים". עסק בהדרכת נוער ובפעילות חברתית. עם סיום לימודיו התיכוניים יצא להכשרה במסגרת הגרעין למשק מחניים. באוקטובר 1957 גויס במסגרת נח"ל ושם עבר קורס מ"כ אשר סיימו כחניך מצטיין. כן עבר וסיים בהצטיינות קורס סיירים. בשנת תשי"ט (1959) השתתף בצעדת ארבעת הימים. כאשר סיים את שירותו הסדיר הגשים את חלומו והצטרף לגרעין במשק משגב עם. השתלב יפה בחיי המשק ובחברה שבו ונעשה לאחד מעמודי התווך שם. נטל עצמו את ריכוז ענף השלחין ופיתח את הענף. היה מסור לעבודתו ללא לאות ובענף זה עבד מתוך שקט עד תקופת גיוסו האחרון לצה"ל בצאתו למילואים למלחמת ששת הימים. במשק הכיר את יהודית רעייתו והקים אתה משפחה. תקופת מה עשה אתה בגליל ים ולאחר זמן חזרו למשגב עם. בשעות הפנאי המעטות התמסר למשפחתו אשר אהב וגם לענפי ספורט שונים שהיו חביבים עליו ואשר בהם היה פעיל (כגון בקבוצת הכדורסל וגם בשחייה; הוא השתתף בצליחות העממיות של הכנרת על שם י' חסיד). כחבר מזכירות הקיבוץ וכחבר ועדת התרבות תרם רבות לפעילות החברתית במשק. בעל אופי רציני היה, מוכן להקשיב לאיש שיחו מתוך חיוך טוב ושליו. מעולם לא סירב לפניית חבר בשעת צרה ותמיד נענה לו מתוך רצון. לכן היה מקובל על כל ידידיו ומכיריו. אף הראה מסירות להוריו וזו לא הועבה כתוצאה מהיותו חבר משק, כי היה מנצל כל חופשה להשתחרר מעבודתו במשק לשם ביקור בבית הוריו. נקרא למילואים לפני מלחמת ששת הימים ומצא את מקומו בסיירת - ובקרב על שחרור ירושלים ליד שער האריות ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל. הניח אשה ושתי בנות. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. ראויה לתשומת לב החוברת שנמצאה בין שאר עלונים (מימי בית הספר בכיתה ו') שהשתתף בהם - ובו חיבור על האם במלחמת הקוממיות. בחיבור זה מתוארת האם העברייה, המגדלת את ילדיה ודואגת להם בצעירותם עד התבגרם וצאתם להילחם באויבי ישראל. באחד הימים היא מקבלת ידיעה, כי בנה, "הגיבור בפלוגת הפורצים לירושלים", נפל; בשורה זו היא מקבלת ביגון אך גם בגאון על "בנה יחידה אשר השתתף במפעל רב הוד לשחרור מדינתנו". אך רצה הגורל שיואב, כעבור שנים, יפול במלחמת ששת הימים על שחרור עיר הקודש. את עלונם הוציא משגב עם לזכרו. כן הוציא הקיבוץ חוברת לזכרו. זכרו הועלה גם בספר "אשר נפלו במלחמה" לזכר בני הקיבוץ המאוחד שנפלו במלחמת ששת הימים ולאחריה. שמו הונצח בספר "ירושלים של צנחנים". עמוד הוקדש לתולדותיו ולתיאור הקרב האחרון שלו בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו.