אבי דנילוביץ'

בנם של ראיסה ופסח. אבי (אנדרי) נולד ביום י"ג בתשרי תשמ"ג (30.9.1982) בבלארוס, אז חלק מברית המועצות. אח צעיר לתניא.

אבי גדל כילד שמח, סיפרו הוריו. מגיל צעיר הוא בלט בין סובביו בפיקחותו ובחריצותו. למשפחה הייתה חווה, הם התפרנסו מחקלאות ומגידול בעלי חיים ואבי עזר הרבה ובשמחה בעבודה השוטפת. עם זאת הוא לא הזניח את הלימודים ואת החברים, סיפרו בני המשפחה – אבי העריך מאוד את החברות, היו לו הרבה חברים ואיתם הוא אהב לבלות בשעות הפנאי.

אבי בגר והיה לנער אדום שיער ויפה תואר, אדם חברותי ואיש חברה שכיף לבלות איתו. מעבר ללימודים הוא הירבה לעסוק בספורט, בעיקר אהב לשחות או להתאמן באגרוף.

המשפחה עלתה לישראל במחצית שנת 2000, והם התיישבו בקריית שמואל שבצפון חיפה.

עם הגיעם לארץ אבי למד עברית באולפן, ובמקביל עבד בעבודות זמניות ואף עזר לאמו בעבודתה. עד מהרה הוא התאקלם בארץ, ורכש חברים רבים.

ביום 19.8.2001 אבי התגייס לצה"ל, ועם גיוסו הוא ביקש לשרת שירות קרבי. הוא נשלח למחו"ה אלון, שם עבר טירונות משולבת עם קורס עברית, ובהמשך שובץ לחטיבת גבעתי והחל בהכשרתו כלוחם חי"ר בבסיס האימונים בקציעות. חבריו סיפרו איך מדי ערב היו מתאספים סביב אבי, שידע לספר סיפורים ובדיחות ועזר לכולם להעביר ערב מהנה אחרי עוד יום של אימונים מפרכים. אוהביו של אבי מספרים שאהב את השירות, ואף החל לחשוב על שירות קבע כמפקד בצבא.

אבי נפל בעת שירותו ביום י"ד באדר תשס"ב (25.2.2002). בן תשע-עשרה היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר הורים ואחות.

"אבי היה בחור יפה תואר, שמח, בעל קומה, אדום שיער, חברותי, חרוץ - פשוט ילד טוב", כתבה אחותו, "כמה חבל שאנשים רבים כל כך לא הכירו אותו ולא ראו איזה טוב הוא היה".