אפרים טפלר

אפרים נולד בשנת תרע"ו (1916) בטומאשוב שבלובליסק, בן למשפחה אמידה מנכבדי המקום.

באמצע שנות השלושים עלה לארץ, התיישב בזכרון יעקב ועבד כפועל חקלאי בפרדסים. ערב מלחמת העצמאות נישא אפרים לרבקה והם עברו להתגורר בחיפה, שם נולד בנו יצחק. אפרים עבד בבניין והמשפחה גרה בשיכון הפועל המזרחי בעיר.

אפרים היה כל חייו איש תורה ועבודה. הוא היה חבר ב"הפועל המזרחי" ונהג לעבוד ביום, לשמור בלילה ובנוסף למצוא זמן מדי יום ללימוד תורה.

בבוקר יום חמישי ז' באדר ב' תש"ח (18.03.1948) הצליחו לוחמי פלמ"ח לטמון מארב לשיירת נשק ערבית סמוך לקרית מוצקין, ובקרב שהתפתח נהרג גם מפקד ערביי חיפה. מיד לאחר מכן, פתחו הערבים באש עזה בכל חזית העיר חיפה, בגבול שבין השכונות היהודיות והערביות. בין היתר, ירו ערבים לעבר רחוב שבתאי לוי והרגו את אפרים, שעבד ברחוב זה על פיגום בניין.

בן 32 היה במותו, הותיר אישה ובן. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה.

בימיו האחרונים הצליח אפרים לסדר לאביו, ניצול שואה, רישיון לעלות מגרמניה לארץ. לבסוף, כשהצליח האב לעלות לארץ, אפרים כבר לא היה בין החיים.